גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

שאלות ודיוקים ברש"י

ב.

חלום יעקב

פרשת ויצא
שנת תשל"א

יעקב

בראשית פרק כח

א.  שאלות ודיוקים ברש"י

1) פסוק י'

ד"ה ויצא יעקב: על ידי שבשביל שרעות בנות כנען בעיני יצחק אביו הלך עשו לישמעאל, הפסיק העניין בפרשתו של יעקב, וכתיב (כ"ח ו') "וירא עשו כי בירך יצחק את יעקב..." ומשגמר חזר לעניין הראשון.

א. 

מה קשה לרש"י?

ב. 

השווה לדברי רש"י אלה את דבריו ב:

בראשית ל"ט א' ד"ה ויוסף הורד.

שמות ו' כ"ט ד"ה וידבר ה'.

שמות ו' ל' ד"ה ויאמר משה לפני ה'.

שמואל א' ל"א א' ד"ה ופלשתים נלחמים בישראל.

מהי דרכו של רש"י בישבו קושי מעין זה?

ג. 

באר את לשון רש"י "על יד שבשביל ש...", ועיין עלון הדרכה.

2) פסוק י'

ד"ה ויצא: לא היה צריך לכתוב אלא "וילך יעקב חרנה", ולמה הזכיר יציאתו? אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר - הוא הודהּ, הוא זיוהּ, הוא הדרהּ, יצא צדיק משם – פנה הודהּ, פנה זיוהּ, פנה הדרהּ.
וכן (רות א') "ותצא מן המקום" האמור בנעמי ורות.

א. 

במה שונה הקושי שרש"י מישבו בד"ה הזה מן הקושי שהוא מישבו בד"ה הראשון?

ב.

לבוש האורה, (ר' מרדכי יפה):

שמעתי מקשין ומתמיהין על רש"י שכאן מביא ראיה מן (רות א' ו') "ותצא מן המקום", משמע ששם הוא פשוט יותר לפרש, ולכך מביא ראיה מהתם (=משם) על הכא (על מקומנו כאן). ושם (רות) גבי "ותצא מן המקום" פירש גם כן כמו שפירש כאן וסיים דבריו "וכן גבי ויצא יעקב", משמע דהכא הוא פשוט, ומביא ראיה מהכא להתם...

הסבר על פי דרך פירושי רש"י בכמה מקומות – וגם בפרקנו – שאין מקום לקושיה זו!

3) פסוק י'

ד"ה וישם מראשותיו: עשאן כמין מרזב סביב לראשו שירא מפני חיות רעות. התחילו מריבות זו עם זו, זאת אומרת: "עלי יניח צדיק את ראשו", וזאת אומרת: "עלי יניח". מיד עשאן הקדוש ברוך הוא אבן אחת . וזהו שנאמר: (כ"ח י"ח) "ויקח את האבן אשר שם מראשותיו".

 

א. 

הסבר, מהו המסומל בריב האבנים זו עם זו באמרן "עלי יניח..."!

ב.

ר' וולף היידנהיים, בפירושו לרש"י הבנת המקרא:

לפי דעת מפרשי הפשט יהיה טעם הכתוב -ויקח אחת מאבני המקום וישם אותה מתחת לראשו, וכן פירשו ראב"ע ורשב"ם וכן כתבו בעלי התוספות חולין צ"א: וזהו שכתוב אחריו "ויקח את האבן..."
אכן לעיקר מדקדק לשון עברי לא ייאמנו דבריהם (=של הפשטנים!) כי מלבד הקושייה על פירושם, שהיה לו לכתוב: "ויקח אבן וישם מראשותיו", דוגמת (שמות י"ז) "ויקחו אבן וישימו תחתיו", הנה גם תיבת "מראשותיו" לא יסבול  פירושם כלל, שלפי דעתם הוא דבר הנתון מתחת לראש, כסת להניח הראש עליו. והמעיין בכתובים ימצא שאין זה מעניינו...

רווה"ה מסתמך על שמואל א' כ"ו, מלכים א' י"ט, כדי להוכיח את צדקת דברי רש"י.

מה ההוכחה?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר