גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

שאלות לשון וסגנון

ב.

"כחי וראשית אוני"

ג.

"יתר שאת"

ד.

"יתר שאת ויתר עז"

ה.

"פחז כמים"

ו.

"כי עלית משכבי אביך"

ז.

"אז חללת יצועי עלה"

הרחבות והכוונה לשימוש נכון בגיליון
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת ויחי
שנת תשכ"ח

ראובן

בראשית פרק מט, פסוקים א - ד

א.  שאלות לשון וסגנון

פסוק א'

"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו"

מלבי"ם:

ויקרא א' א': ויקרא אל משה: ודע כי פעל 'קרא' ישמש בג' לשונות: במלת אל או במלת את או בלמ"ד השימוש. ר"ל שלפעמים יאמר: 'קרא אל פלוני', ולפעמים יאמר: 'קרא את פלוני', ולפעמים יאמר: 'קרא לפלוני'. וחוקרי הלשון נפוצו איש לדרכו לתת הבדלים ביניהם; והיטב דברו בזה האחרונים שקריאה לפלוני מורה שהיה הקרוא רחוק ממנו ושולח אחריו שיבוא אליו. וכן כשאומר "קרא את פלוני". מלבד מה שמצאתי הבדל דק בין 'קרא לפלוני' ובין 'קרא את פלוני', שקריאה שאחריו "את" מורה שהזמינו לעניין גדול מיוחד. אבל בכל מקום שאומר "קרא אל פלוני" מורה שהקרוא עומד לפני הקורא או קרוב אליו, והקריאה הוא דרך כבוד וחיבה שמזמינהו אל הדיבור (=שמזמינהו לשמוע את דיבורו של הקורא) וכלל זה בדוק בכל מקום.
ואשר עוררו עליו הנוקפים ממה שנאמר (שמות ח' כ"א) "ויקרא פרעה אל משה ולאהרן" – נשיב להם, כי משה היה נמצא אז אצל פרעה ולא אהרן, כמו שבמכת חשך אומר (י' כ"ד) "ויקרא פרעה אל משה" מפני שהיה לפניו, וביתר המכות (ח' ד'; ט' כ"ז; י' ט"ז; י"ב ל"א) כתיב "ויקרא למשה ולאהרן" מפני שקראם מביתם.

1.

השווה לפסוקנו את הפסוקים הבאים:

בראשית כ"ח א':

"וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ"

בראשית מ"ז כ"ט:

"וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ"

2.

התוכל להסביר את שינויי הלשון ע"פ כללו של המלבי"ם?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר