גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

לסגנון הפסוק "ואת שעיר החטאת" וכו'

ב.

"בני אהרן הנותרים"

ג.

במה נחלקו משה ואהרן (1)

ד.

במה נחלקו משה ואהרן (2)

פרשת שמיני
שנת תשכ"ג

אהרן ובניו הנותרים

ויקרא פרק י, פסוקים טז - כ

א.  לסגנון הפסוק "ואת שעיר החטאת" וכו'

פסוק ט"ז

"וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה וְהִנֵּה שֹׂרָף"

1.

התוכל להסביר את סדר המילים הבלתי רגיל הזה (מושא נשוא נושא)? למה לא נאמר בסדר המילים הרגיל "וידרוש משה את..."?

2.

למה נאמר "שורף" ולא נאמר "נשרף", שהיא הצורה הרגילה?

עיין לזה דברי בעל שם עולם לויקרא:

כל בניין ובניין אין דומה הוראתו להוראת חברו בשום מקום, כי אם כל אחד ואחד יש לו הוראה בפני עצמו. וכן גם כן הבדל בין נפעל ובין פועל.
שורש שהוא בבנין קל – פעל יוצא לשני, בבניין הכבד הוא פועל יוצא לשלישי, אם כן תולדותיהם כיוצא בהם:
בנין נפעל תולדות הקל מורה תמיד על הפעול שקיבל פעולת פעל יוצא לשני, אבל "פועל" תולדות הכבד מורה על הפעול שקבל פעולה פעל יוצא לשלישי.
אם כן – כאן שריפת שעיר החטאת היה פועל יוצא לשלישי, ולכן נאמר "שורף" ולא נשרף, שצורת "שורף" מורה שקיבל פעולת פעל יוצא לשלישי ולכן נאמר "ויקצוף על אלעזר ועל איתמר" כי הם שרפוהו.
ועל דעתי לפי זה מיושב דברי רש"י שכותב: ד"ה על אלעזר ועל איתמר: בשביל כבודו של אהרן הפך פניו כנגד הבנים וכעס.
ולכאורה ייפלא על דברי רש"י אלה: וכי בשביל כבודו של אהרן יכעס על הבנים שהם נקיים וחפים מכל פשע ואינם יודעים מאומה? אבל לפני הנ"ל אתי שפיר.

התוכל ליישב את צורת "שורף" לפי דברי בעל "שם עולם"?

התוכל ליישב את צורת "שורף" בדרך אחרת?

3.

כיצד מתיישבת הפליאה על דברי רש"י ד"ה על אלעזר ועל איתמר לפי דברי בעל שם עולם, עד שיאמר עליהם שעתה הכל "אתי שפיר"?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר