הפטרה

עיין פסוקים:     

פרק ו' ל"א–ל"ב

פרק ז' א'–ב'

פרק ז' י"ח–כ'

פסוק ג'

"וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר"

אהרליך, מקרא כפשוטו:

מכאן אנו למדים, כמה היו העבריים מדקדקים בשילוח המצורע אל מחוץ למחנה, שהרי אלה משולחים והם בסכנת נפשות מחיל ארם החונים על העיר מסביב. ולא תאמר שהייתה צרעתם מגינה על נפשם שלא ייגשו אליהם האויבים לנגוע בהם מיראתם שלא תדבק בהם צרעתם, כי הארמים לא היו נשמרים מנגע הצרעת.

פסוק ד'

"אִם יְחַיֻּנוּ נִחְיֶה
וְאִם יְמִיתֻנוּ וָמָתְנוּ"

אברבנאל, מקשה:

בדברי הארבעה אנשים שהיו מצורעים פתח השער, שאמרו: "לכו ונפלה אל מחנה ארם, אם יחיונו – נחיה, ואם ימיתונו ומתנו", והמאמר הזה הוא כאמרנו: "אם יזרח השמש – יזרח, ואם לא יזרח – לא יזרח".
הלא ידענו, שאם יחיו אותם יחיו, ואם ימיתו אותם האויבים – יהיו מתים, ועוד: למה בחיות אמרו "אם יחיונו – נחיה" ובמות לא אמרו "אם ימיתונו – נמות"? אבל אמרו "אם ימיתונו – ומתנו"? והיה ראוי שיאמרו "נמות", כאשר אמרו "נחיה".

פסוק ה'

"וַיָּבֹאוּ עַד קְצֵה מַחֲנֵה אֲרָם"

מלבי"ם:

כי דרך המחנה שמעמידים שומרים קצת רחוק מן המחנה לראות כל הנעשה, ועל זה כיוון כאן "ולא מצא שם איש" מה שאין כן מה שאמר שנית (פסוק ח') "ויבואו עד קצה המחנה" – היינו במחנה ממש.

פסוק ו'

"וַאדֹנָי הִשְׁמִיעַ אֶת מַחֲנֵה אֲרָם קוֹל רֶכֶב קוֹל סוּס"

פסוק י'

"וַיָּבֹאוּ וַיִּקְרְאוּ אֶל שֹׁעֵר הָעִיר וַיַּגִּידוּ לָהֶם לֵאמֹר"

באור:

ד"ה אל שוער העיר: אנשים רבים נאספים לתכלית אחד נאמר להם לשון יחיד בבחינת תכליתם, ולשון רבים בבחינת האנשים הפרטיים. וכבר העירותי על זה בשמואל א' י"ט כ': "וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד וירא את להקת הנביאים נבאים ושמואל עומד ניצב עליהם ותהי על מלאכי שאול רוח אלוקים ויתנבאו גם המה"

השווה את הצעת העבד להוצאתה לפועל:

פרק י"ד פסוק כ"ה

"וְשָׁחַט אֶת כֶּבֶשׂ הָאָשָׁם וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הָאָשָׁם וְנָתַן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית"

------------------------------------------------------------------------------------

הערה למתקדמים: השווה לשאלה 1 גם את הפסוקים הבאים:

שמות כ"ט כ'

ויקרא ח' כ"ג, כ"ד

ותעמוד – מתוך השוואת הטעמים של חלקי הפסוקים המקבילים – על כוח הפסקם של הטעמים שלשלת ופזר.