"ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה"

לחלקו הראשון של פרקנו עיין גיליון בהעלותך תשט"ו.

פסוק ו'

"בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע       בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ"

פסוק ח'

"פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ        וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת"

------------------------------------------------------------------------------------

* השווה לשאלה זו את שני התרגומים לפסוקינו:

רמבמ"ן:

בובר-רוזנצוויג:

in Gesicht geb ich ihm mich zu kennen... ausichtig nicht in Rotseln

פסוק ח'

"וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט"

ברכות ז' א': 

דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: בשכר שלשה זכה לשלשה. בשכר (שמות ג') "ויסתר משה פניו" זכה לקלסתר פנים (רש"י: כי קרן עור פניו);
בשכר "כי ירא" זכה ל"ויראו מגשת אליו";
בשכר "מהביט" זכה ל"ותמונת ה' יביט".

מהרש"א:

לפי שהרואה ומסתכל בדברים האלוקיים יש לו להרחיק עצמו מפני שלשה דברים: האחד היא יראה השכלית שירא לגשת אל דבר הגדול והנורא... השנית מונע עצמו מפני קוצר המשיג, שלא יבוא לטעות על פי עיונו בשכלו. והשלישי: מפני עומק המושג...

פסוק ט'

"וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ"

העמק דבר:

ד"ה וילך: חרון אף הלך כרגע, והיה העונש לאחר שהלך החרון, דאילו היה מעניש בחרון אף, לא היה משתייר חס ושלום שריד חלילה, אלא כבש חרונו ואחר שהלך, העניש את מרים.