צוואת יעקב

עיינו גם גיליון ויחי תשט"ז!

פסוק ט"ו

"וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם"

בראשית רבה ק פסקה ח:

ר' לוי אמר: שלא זימנם לסעודה. אמר ר' תנחומא: הוא לא נתכוון אלא לשם שמים. אמר: לשעבר אבא מושיב לי למעלה מיהודה שהוא מלך ומעלה מראובן שהוא בכור, ועכשיו אינו בדין שאשב למעלה מהם". והם לא אמרו כן, אלא: "לו ישטמנו יוסף". 

משנת ר' אליעזר פרק ז' (הוא מדרש אגור) על פי כשר: תורה שלמה, ויחי סעיף ג' אמר ר' שמעון:

בתורה בנביאים ובכתובים מצינו שאדם צריך לצאת ידי הבריות, כדרך שהוא יוצא ידי המקום:
מן התורה מנין? שנאמר (במדבר ל"ג) "והייתם נקיים מה' ומישראל"...
וכן הוא אומר: "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם", מה ראו? אמר ר' יצחק: ראו את יוסף כשחזר מלקבור אביו, הלך והציץ בתוך הבור, והוא לא נתכוין אלא לשם שמים. אמר: "כמה נפלאות עשה לי הקדוש ברוך הוא, שהצילני מן הבור הזה!" והם לא ידעו מה היה ואמרו "לו ישטמנו".

פסוק י"ט

"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱ-לֹהִים אָנִי"

תנחומא בובר ויצא יט:

אמרה רחל ליעקב (בראשית ל' א-ג): "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי", ויחר אף יעקב ברחל ויאמר: "התחת אלוהים אנכי".
ורוח הקודש אומרת (איוב טו' ב'): "החכם יענה דעת רוח" – אמר יעקב לרחל: וכי אנטי-קיסר (=משנה לקיסר) של הקב"ה אני?!" אמר לו הקב"ה: חייך, בלשון שאמרת. "התחת אלוהים אני" בו בלשון בנה עומד ואומר לבניך: "התחת אלוהים אני".

(ועיין גיליון ויצא תשי"ד ב).

פסוק כ'

"וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה"

לקח טוב:

מכאן שהתוכחה נאה, שמתוך התוכחה באה האהבה, וכן הוא אומר (משלי כ"ז ה') "טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת".          

פסוק י"ט

"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱ-לֹהִים אָנִי"

פסוק ט"ו

"וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ"

ד"ה ויראו אחי יוסף כי מת אביהם: מהו "ויראו"? הכירו במיתתו אצל יוסף, שהיו רגילים לסעוד על שולחנו של יוסף, והיה מקרבן בשביל כבוד אביו – ומשמת יעקב, לא קירבן.