"אינני עובר את הירדן"

גיליון זה הוא המשכו של גיליון ואתחנן תשט"ו שעסק אף הוא בפרקנו ובייחוד בפסוקים כ"ז–כ"ט. עיין שם.

פסוק כ"ב      

"כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם עֹבְרִים..."

פסוק כ"ג       

"הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית ה' אֱ-לֹהֵיכֶם...
 וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ"

תכלת מרדכי להרב מרדכי גימפל יפה, (מן המאה ה-14 בליטא):

... ולפי פשוטו נראה כעין דבריו של משה, כי חשש פן יעשו פסל ותמונה, ולאחר שחשב כל המינים, חשש עוד פן יעלה על דעתם לעשות תמונתו, שהוא היה המצַווה והמחוקק מפי עליון יתברך. ואולי מטעם זה הוצרך משה למות פן יעשוהו לנעבד, (= לאלוהות שיעבדו לו) וביאר כי על כן ימות במדבר וה' התאנף בו בשבילם, על כן חלילה להם לעשות כן, והיודע מקורות דרכי אומות העולם עובדי עבודה זרה הקדמונים ודרכיהם לעשות דמות מחוקקיהם ולעבדו, לא ייפלא אם משה רבנו חשש לזה, וניתן אם כן לפרש הפסוקים כן.

פסוק כ"ה

"כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל"

רמב"ן:

עניין הכתוב הזה יזכיר ויאמר כי תוליד בנים ובני בנים ובעבור היותכם ישנים בארץ ותשבו לבטח אולי תשכחו את ה', והעידותי בכם היום שתאבדו מהר, כי לא יאריך לכם, מאחר שתעבדו עבודה זרה.
והפרשה הזו אף על פי שהיא אזהרה לא נאמרה בלשון "אם", כי הוא כמתנבא על עניינם, וידבר בלשון ישמש בשני פנים, בלשון אזהרה ובלשון עתיד לבוא, יאמר שיעשו ויהיה להם ככה, ולא יגזור עליהם.
ומפני זה אמרו רבותינו שרמז לגלות בית ראשון במילת "ונושנתם" (עיין רש"י לפסוקנו!) בגימטריה, והייתה קבלה בידם, כי יש בפרשה הזאת רמז לזמן הגלות. וכאשר בא עליהם – התבוננו בה בינה.