דברי ה' האחרונים אל משה

פסוק ט"ז

"וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי"

האלשיך, מקשה:

וכי איזו קימה היא זו – והלא אין ירידה גדולה הימנה.

אברבנאל:

בראשונה יעלה העם הזה במעלה רמה וכבוד, וזהו "וקם" כי יכבשו את הארץ וישבו עליה ויהיו עליונים לכל גויי האדמה, אבל אחרי מעלתם וקימתם וטובתם מרוב כל יבערו ויכסלו והוא אמרו "וזנה אחרי אלוהי ניכר הארץ"  

פסוק י"ז

"וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱ-לֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה"

רמב"ן:

איננו וידוי גמור כעניין (ויקרא כ"ו מ'), "והתוודו את עוונם", אבל הוא הרהור וחרטה שיתחרטו על מעלם ויכירו כי אשמים.

פסוק כ"א

"כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ"

רמב"ן:

כטעם (בראשית כ"ב) "כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה", שהיא הידיעה בפועל, כי הידיעה בעתיד הידיעה בכוח, ואם לא חטאו ישראל במדבר ולא נודע יצרו בפועל, לא היה הגון שיעיד בהם שירה, לומר, שגלוי לפניו שתחטאו, ואעידה בכם שתמצאנה אתכם רעות רבות וצרות כזה וכזה, אבל היה ראוי שייתן להם התורה בידיעה סתם: "אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאוכלו". (ישעיה א' י"ט-כ). אבל עתה נודע גם להם יצרם הרע וליבם הזונה, יגיד להם כל הקורות אותם כעניין שנאמר (ישעיה מ"ח ד') "מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל עורפך ומצחך נחושה ואגיד לך מאז בטרם תבוא שמעתיך".

פסוק כ"א

"כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ"

משנה כסף:

הטעם אני יודע ורואה היום את יצרו הרע, כל שכן מה יעשה אחרי היותו על במתי ארץ וישמן ויבעט.