פסוקים כ"ב-כ"ד
"וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אַל יִחַר אַף אֲדֹנִי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הָעָם כִּי בְרָע הוּא וַיֹּאמְרוּ לִי עֲשֵׂה לָנוּ אֱ-לֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ וָאֹמַר לָהֶם לְמִי זָהָב הִתְפָּרָקוּ וַיִּתְּנוּ לִי וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה"
| 1. |
ראב"ע:
ד"ה אל יחר אף אדוני: בעבור גדל מעלתו.
והשווה במדבר י"ב, י"א:
"וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה בִּי אֲדֹנִי אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ" מה קשה לו, ומה תיקן בדבריו? |
| 2. |
פסוק כ"ב
"אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הָעָם כִּי בְרָע הוּא"
רש"י:
בדרך רע הם הולכים תמיד ובניסיונות לפני המקום.
העמק דבר:
לעולם אומרים, כי רע להם מעמדם במדבר.
| א. |
על מי מלמד אהרן סנגוריה לדעת רש"י, ועל מי הוא מלמד סנגוריה לדעת בעל העמק דבר? |

| ב. |
מה הכריחו לרש"י להוסיף מילים "הם הולכים" שאינם כתובים במקרא? |
|
| 3. |
רש"י:
ד"ה ואומר להם: דבר אחד - "למי זהב" בלבד, והם מיהרו והתפרקו ויתנו לי.
מה קשה לרש"י בדברי אהרן אלה, ומה תיקן בתוספת "דבר אחד בלבד" ובתוספת "והם מיהרו"? |
פסוק כ"ו
"מִי לַה' אֵלָי"
העמק דבר:
מי שיודע בעצמו שהוא אך לה' – למסור נפשו וכל אשר לו לאהבת ה' וכבודו – פירוש, שאינו עובד את עצמו כלל... וכשרצה משה לעשות זה האופן לצורך שעה, הוצרך לחקור מי הוא שיודע בעצמו שהוא אך לה' אז יכול לבטוח בו, שלא יצא מכשול מדבר מסוכן הלז.
פסוק כ"ז
"וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו"
העמק דבר:
כל שאפשר למעט הסכנה עדיף, ובזה שיהיו מדקדקים להרוג דווקא איש את אחיו שחייב מיתה, יכירו כל ישראל שהם מופשטים מרצון עצמם... ומזה יש ללמוד דהבא לרדוף את הרשע על דבר שחייב באמת, מכל מקום יש להיזהר שלא ירדפנו מי שהוא שונאו ומבקש רעתו – דרדיפת אדם הוא סכנה עצומה, ואם בא בזה שמץ הנאה עצמית לא ינקה. (ומשום זה איתא בבראשית רבה שנענש יעקב על צעקת עשו ולא נענש על חרדת יצחק, משום שעל חרדת יצחק ודאי הצטער יעקב הרבה, מה שאין כן בצעקת עשו – נהנה יעקב, משום הכא נענש על זה...)
| 1. |
במה סוטה בעל העמק דבר בפירושו לפסוק כ"ו מן הפירוש הרגיל של "מי לה' אלי", ומה המריצו לפרש כפי שפירש? |
| 2. |
במה סוטה בעל העמק דבר בפירושו לפסוק כ"ז "איש את אחיו" מן הפירוש הרגיל? |

| 3. |
מהי הפליאה הסגנונית בפסוקנו שאותה הוא מתקן ע"י פירושו? |
| 4. |
מהו הרעיון המשותף שבפירושו לפסוק כ"ו ולפסוק כ"ז, ומהי ה"סכנה" שמפניה הוא רוצה להזהירנו? |