פרשת וירא
שנת תשי"ג
חורבן סדום
בראשית פרק יח, פסוקים יז - כא
| 1. |
פסוקים אלה (י"ז-כ"א) עומדים בין שני חלקי הפרק. בין א'-ט"ו ביקור המלאכים אצל אברהם, ובין כ"ג-ל"ג תפילת אברהם בעד סדום.
שים לב:
פסוק י'
"... וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ"
פסוק י"ד
"וּלְשָׂרָה בֵן"
פסוק י"ט
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"
פסוק כ"ה
"הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"?
הסבר מהו הקשר הפנימי בין פסוקינו למה שלפניהם ובין פסוקינו למה שאחריהם. |
פסוק י"ט
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת... וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו"
(עיין לפסוק זה גיליון וירא תשי"ב שאלות ג' ד' ה').
| 1. |
מה ההבדל בין הוראת ה"למען" הראשון וה"למען" השני בפסוקנו?
העזר בתשובתך בדברי הרמב"ן, בדברים כ"ט י"ח:
ד"ה והתברך:... ואין למען במקום הזה טעם, שאלך בשרירות לבי בעבור שאספה הרוה עם הצמאה, אבל הוא כמו לספות, יאמר הכתוב כי בעבור זה יהיה כך. כי בכל סיבה עם עלול יאמר למען, בין שיעשה אדם הגורם לרצותו בעלול, כמו למען (אשר) ייטב לך (דברים ו' י"ח), בין שיהיה אדם הגורם כן שלא מדעתו, כמו למען למוג לב (יחזקאל כ"א כ'), למען יאשמו (יחזקאל ו' ו'), כספם וזהבם עשו לי עצבים למען יכרת (הושע ח' ד'), ורבים כאלה. |
| 2. |
הסבר, האם הוראת המושג צדקה כאן מזדהה עם מושג צדקה בפרק ט"ו ו', או שונה ממנו? |
| 3. |
להסברת המושג דרך ה' משתמשים כמה מן המפרשים בשני המקומות מתוך ירמיהו:
פרק ט' פסוקים כ"ב-כ"ג
"כֹּה אָמַר ה' אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ. כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'"
פרק כ"ב פסוקים ט"ו-ט"ז
"הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם ה'"
הסבר, במה מסייעים פסוקים אלה להבנת פסוקנו? |
פסוק י"ט
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה"
ספורנו:
ד"ה כי ידעתיו: מוכיח במישור.
|
מה ראה ספורנו להשתמש בפירוש פסוקנו במליצה לקוחה מישעיה י"א? |
פסוק י"ט
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה... לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט..."
פסוק כ'
"זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד"
יומא ל"ח ע"ב:
אמר ר' אליעזר: מברכתן של צדיקים אתה למד קללתן של רשעים, דכתיב: "כי ידעתיו למען... צדקה ומשפט" וכתיב בתריה: "זעקת סדום ועמורה כי רבה".
ומפרש בעל תורה תמימה:
מתוך הסיבה שפירש הקב"ה שבשבילה הוא מברך את אברהם – מפני שהוא עושה צדקה ומשפט, וסמוך לזה אמר "זעקת סדום ועמורה כי רבה" ולא פירש מהו חטאם, אנו למדין סתום מן המפורש, שחטאם היה הפך צדקה ומשפט, כלומר שגזלו וחמסו ועשו עוול ושוד. וכמו שבדור המבול נחתם גזר דינם על הגזל, כך גם בסדום נענשו כליה על עוון זה.
| 1. |
באילו דרכים לומד הדרשן שנענשו אנשי סדום על עוון הגזל, והיכן מצינו בתנ"ך – ברמז או במפורש – שזה היה העון שבעבורו נחרבה סדום? |
| 2. |
מהיכן למדנו שלא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על הגזל? |
