גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

הרשעים הם ברשות לבם

ב.

"ויוגד לרבקה"

ג.

השוואת פסוקים

פרשת תולדות
שנת תשי"ג

בריחת יעקב מעשו

בראשית פרק כז

עיין גיליונות תשי"א – תשי"ב העוסקים שניהם בפסוקים אלה!

א.  הרשעים הם ברשות לבם

פסוק מ"א

"וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי..."

בראשית רבה ל"ד:

(בראשית ח' כ"א) "ויאמר ה' אל לבו"
הרשעים, הם ברשות לבם: (תהלים י"ד) "אמר נבל בלבו אין אלוהים"; (בראשית כ"ז) "ויאמר עשו בלבו: יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי"; (מלכים א' י"ב כ"ו) "ויאמר ירבעם בלבו: עתה תשוב הממלכה לבית דוד, אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית ה' בירושלם... ויעש שני עגלי זהב"; (אסתר ו') "ויאמר המן בלבו...".
אבל הצדיקים, לבם ברשותם (שמואל א' א') "וחנה היא מדברת על לבה"; (שמואל ב' כ"ז) "ויאמר דוד אל לבו"; (דניאל א') "ויאמר דניאל אל לבו" – דומין לבוראם (בראשית ח' כ"א) "ויאמר ה' אל לבו".

1.

הסבר את הרעיון הכלול בדברי המדרש הזה.

מה פירוש המושג "לב" לדעת חז"ל בפסוקים הללו?

2.

מהי האחיזה הלשונית של מדרש זה?

3.

הסבר, כיצד אין בראשית י"ז י"ז:

"וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ"

סותר את דברי המדרש שלעיל?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר