"וישלח ישראל מלאכים..."
במדבר פרק כא, פסוקים כא - לא
שים לב: לסתירה שבין פסוקינו לבין דברים ב' כ"ד, עיין גיליון דברים תש"י, ג' ושלוש הדרכים שניתנו שם ליישוב הסתירה הזו.
| א. | שאלות כלליות |
1. |
מקשה אברבנאל: אם הייתה ארץ כנען אשר נתן ה' לישראל מן הירדן והלאה (כוונתו: מערבה) ולא ניתן להם ארץ אדום ולא ארץ עמון ומואב, למה זה נתן ה' בידם ארץ סיחון ועוג וערי האמורי שהיו מעבר הירדן, כיון שלא הייתה ארצם ממתנת ה' לאברהם? ואם נתנה ה' לירושה, למה זה היה שולח משה לשאול לשלום אל סיחון – ו"אין שלום אמר ה' לרשעים". ענה לשאלתו זו בעזרת דברי הרמב"ן, פסוק כ"ד: ד"ה וישלח ישראל מלאכים אל סיחון וגו', אעברה בארצך: אף על פי שלא נצטוו לשלוח להם לשלום פתחו להם בשלום, לשון רש"י. ועוד אבאר בע"ה במקומו (דברים כ' י') כי בכל האומות נצטוו לפתוח להם לשלום, חוץ מעמון ומואב. אבל באמת מה שאמר לו "אעברה בארצך" זה היה משה עושה מעצמו דרך פיוס, כי ארץ סיחון ועוג ירושתם של ישראל היתה כי לאמורי היא, והיה מן הדין שאם יענו שלום ופתחו להם שיהיה כל העם הנמצא בה להם למס ועבדום. אבל משה היה יודע כי ישראל עתה לא יכבשו כל עשרה עממים, והיה חפץ שיהיה כל כיבושם מעבר לירדן והלאה, שיהיה מושבם יחד, ושהיא הארץ הטובה אשר היא זבת חלב ודבש, הלא תראה שאם לא ביקשוהו ממנו בני גד ובני ראובן לא היה מניח שם אדם אלא שתהיה לחרבה. וכן שנוי בספרי (תבוא רצ"ט) לתת לך, פרט לעבר הירדן שנטלת מעצמך... שים לב: דברי הרמב"ן "ועוד אבאר בע"ה במקומו" מכוונים לדבריו בדברים פרק כ' י': ד"ה כי תקרב אל עיר להלחם עליה וגו' - במלחמת הרשות הכתוב מדבר, כמו שמפורש בענין (פסוק ט"ו), כן תעשה לכל הערים הרחוקות ממך מאד, לשון רש"י. כתב הרב זה מספרי (שופטים קצ"ט) ששנו שם כלשון הזה, במלחמת הרשות הכתוב מדבר. והכוונה לרבותינו בכתוב הזה, אינה אלא לומר שהפרשה בסופה תחלק בין שתי המלחמות, אבל קריאת השלום אפילו במלחמת מצוה היא, שחייבים לקרוא לשלום אפילו לשבעה עממים, שהרי משה קרא לשלום לסיחון מלך האמורי, ולא היה עובר על עשה ועל לא תעשה שבפרשה, כי החרם תחרימם (פסוק י"ז) ולא תחיה כל נשמה (פסוק ט"ז). אבל הפרש שביניהם כאשר לא תשלים ועשתה מלחמה, שציוה הכתוב ברחוקות להכות את כל זכורה ולהחיות להם הנשים והטף בזכרים, ובערי העמים האלה ציוה להחרים גם הנשים והטף.. |
| 2. |
" כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן..." הסבר, מה ראה הכתוב לספר תולדותיה של העיר חשבון והמלחמות שנלחמו עליה האומות לפני בוא ישראל ואת משל המושלים העוסק אף הוא בתולדות העיר חשבון? ענה לשאלה זו בעזרת שופטים י"א, י"ב-כ"ד. |
| 3. |
יש בפרקנו כפל ברור: פסוק כ"ה "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּכָל עָרֵי הָאֱמֹרִי" פסוק ל"א "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי" הסבר את סיבת כפל זה! |
