נחש הנחשת

ר' אליעזר אשכנזי, מעשי ה' פרק כ,ט:

יתכן לומר בענין זה, שאין ספק שהנחש הוא מין אחד והשרף מין אחר. ושלח ה' שני מינים הללו לפרע מהם; אחד מה שדברו נגדו, ואחד מה שדברו נגד משה; כמו שנאמר (כ"א ה') "וידברו באלוקים ובמשה".
והנה נגד מה שדברו נגדו יתברך שלח הנחש, שכן הוא נפרע בנחש ממי שידבר בסתר נגדו יתברך, כמו שנאמר בעמוס (ט' ג') "ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים, משם אצוה את הנחש ונשכם". ושלח עליהם השרף על מה שדברו נגד משה. כמו שאמרו חז"ל (אבות ב' י') "לחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש". ועל כן נאמר, ששלח ה' על המדברים ההם נחשים ושרפים.
וכבר ישראל, כאשר הרגישו אלה שני המינים באו עליהם על שדברו באלוקים ובמשה, התודו לפני משה את עונם; ותיכף שהתודו – משה בגודל ענותנותו תיכף ומיד מחל להם מה שדברו נגדו, ולא ביקשו ממנו רק שיתפלל לה', שימחול חלקו...
והנה היתה עצת ה' שיעשה משה הנחש, וכאשר הנשוכים יביטו אליו באותה כוונה לחיות – אין לך וידוי גדול מזה, שהרי הם מתודים על עונם שעשו מעשה נחש. ועל ידי הודוי יתרפאו.
והנה ה' יתברך אמר למשה "עשה לך שרף" ולא אמר: עשה לך נחש – כאילו אמר: "אני כבר מחלתי, אבל עשה לך שרף, שיתודו על העון שדברו נגדך, שלחישתם לחישת שרף. וזהו אומרו: "עשה לך"! אמנם משה לא עשה כן, אבל עשה נחש, כאילו יאמר: "אני כבר מחלתי, אבל יתודו על העון שדברו נגדך". ולכן לא נאמר: "ויעש כן".
באופן שהקב"ה היה אומר: "מחלתי! ועשה בשבילך שרף", ומשה כאומר: "אני מחלתי" ולא עשה אלא נחש. אשרי העם שככה לו שליח נאמן, ואשרי העם שה' אלוקיו מלך רחמן!

ר' יצחק עראמה, עקדת יצחק (המאה הט"ו):

...מתוך צערם באו לבקש תואנות ותלונות מצד הלחם ההוא האלוקי שניזונים בו, וגם המים הנתונים להם בנס, ואמרו, שהדברים אשר להם כן הם בלתי בטוחים, וכמו שאמרו (קידושין ל"ט) "אין סומכין על הנס". ואחר שהם קלי ההסרה היה נחשב להם כאילו אין להם די ספוקם... והרי הוא להם כאילו אין להם.
ולפי זה דן אותם ה' ית' על פי דרכם. אמר: כיון שאין חפצכם לחיות כי אם על המנהג הטבעי, אף אני אעשה זאת לכם, שאניח הנחשים השרפים אשר במדבר על טבעם ולא אחסום פיהם מהזיק לכם, כמו שעשיתי עד הנה. וכן עשה. "וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל ויבוא העם אל משה ויאמרו: חטאנו כי דברנו בה' ובך התפלל אל ה' ויסר מעלינו את הנחש..." אמר, שידעו ויכירו שאי אפשר להם לחיות בארץ ההיא רק דרך נס. ולזה הודו במה שחטאו עליו ראשונה ובקשו ממנו שיתפלל על החזרת הנס ההוא למקומו. וזהו מה שאמר לו ה' יתברך למשה אחר תפילתו: "עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי"...

ר' יוסף אבן כספי, טירת כסף:

ואמנם ענין הנחש אינני נבוך בענינו כמבוכת רבים מן המפרשים, אבל יש לי בו מבוכה אחת, לא ארפא ממנה לעולם אלא אם כן יצוה ה' לאחד מנביאיו שיעשה לי נחש כמו זה ואביט אליו ואחיה.
והמבוכה ההיא הוא שלא אדע ענינו כמו שלא אדע ענין החושן והאפוד, וענין העץ שהשליך משה במי מרה וזולת זה מפעולותיו כלם, עשאם במצוות ה', ואיך נדע אנחנו פעולותיו ונפלאותיו, ולא נוכל לדעת פעולת שאר הנביאים כאליהו ואלישע שהיו למטה ממשה מאד מאד...

ר' יוסף אבן כספי, משנה כסף:

ד"ה עשה לך שרף: ואין לשאול: למה זה ועל מה זה, כי די לנו במה שעינינו רואות, כי זאת הצורה המלאכותית נעשתה במצות ה' על דרך הרפואה, הנותן לה כח, כמו שמפורסם היום צורת האריה לכליות (??) לא שישתחוו לה ויעבדוה וחלילה. ומה יש לנו בזה מבוכה? רק כי לא נדע לעשותה.

פסוק ט'

"וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי"

ר' אנשלמה אשתרוק, מדרשי התורה (המאה הי"ד):

...ורמז גם כן שמי שיהיה נשוך מיצר הרע, שהוא נמשל לנחש, שיביט למעלה אל השמים המספרים כבוד אל ומגידים בהשגחתו... ישכיל כי אלוה בגובה שמים ורוכב עליהם ומפעילם כרצונו. וזה שאמרו אל משה (פסוק ז'): "התפלל אל ה' ויסר מעלינו את הנחש" והוא יצר הרע.
ומה שאמר לשומו על נס ולא אמר להסיר הנחשים לגמרי, להורות, כי האדם בידו טובו להגביר שכלו על חמרו ושהחומר צריך אליו להשלים נפשו ולקיום המין.