האדם
בראשית פרק ב, פסוקים ז - כ
בפסוקים אלה עסקנו בגיליונות בראשית תשי"ב, תשי"ג ולאחרונה בעצי הגן בגיליון בראשית תשכ"ד.
על המורה המלמד לנוער ולמבוגרים פרקים ראשונים של תורתנו לעמוד על היחס שבין התפישה המילולית, הגלויה ("כמשמעו") ובין המשמעות הכמוסה, הרמוזה, הנסתרת (כבטויו של הרד"ק "דרך משל" בתורתנו) ורבות התחבטו פרשנינו בכל הדורות ביחס זה ובתחום תחומים ביניהם, וביחוד בבואם לפרש שלושה פרקים ראשונים של פרשתנו.
האברבנאל, בבואו לפרש את פרקנו מקדים סווג של פרשנינו עד ימיו לפי עמדתם בשאלה זו:הפרשה הזו בכללה ובחלקיה יש מהמפרשים שפרשוה כפי פשט הכתובים ובדרך הזה הלך רש"י והרמב"ן, וגם הראב"ע הסביר פנים לדרך זו, באמרו שהיו הדברים כמשמעם, אבל בלי ספק הוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשוב, כפי מה שהעיר אחר כך ברמזיו, וכבר ישיג לדרך הזו, הפשטיי, רוב הספקות שהזכרתי (= אם נלך בדרך הזו לפרש הכתובים רק לפי הוראתם המילולית תפלנה על הכתובים כל הקושיות שפרט אותן בתחילת דבריו).
והדרך השני הוא, שאין הסיפור הזה כפי פשוטו ולא היה ממנו דבר, אבל הוא כולו צורה (=אליגוריה) ורמז המשליי. וזה דרך הרב המורה (= הרמב"ם במורה נבוכים) בפרקים מחלק א' ובפרק ל' מחלק ב', והוא גם כן באמת דרך הראב"ע וסודו. והרלב"ג גם כן בפרושו לתורה וכל האוחזים דרכם ושותים מימיהם בפיהם ירצו סלה (המליצה שאולה מתהילים מ"ט י"ד), עם היות שיתחלפו בצורה ובהמשל, שכל אחד נמשך לשיטתו, אבל הצד השוה שבהם, שכונת הפרשה כולה או רובה היא כפי הנסתר, לא כפי הנגלה...(ועיין בשאלה זו גם את החומר שהבאתי בעלון ההדרכה לבראשית תשכ"ד.)
ונוסיף עוד לזה דברי הרשב"א מתוך תשובותיו:
שו"ת הרשב"א: *
דע שגן עדן שבו עמד אדם הראשון היו אילניו ומעיניו וכל עניניו ציורין אל דברים דקים מאד, וראה בהם והתבונן בהם בענינים רוחניים. וכענין שנתן לנו ית' ציורי המשכן והמקדש וכל כליהם: המנורה והשולחן והמזבחות לציורים שכליים ולהתבונן מהם האמתות העליונות, כאמרו במשכן (שמות כ"ה) "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר", מפני שבית המקדש מכוון לשבתו ית' והוא כנוי לכבוד ולתפארת וכליו ועניניו רומזים לענינים שכליים. כמו כן בגן עדן היו כל עניניו ציורין אלו לדברים דקים מאד, יראה בהם ויתבונן בהם בענינים רוחניים... ובאילני הגן ובמעייניו רמז לו סודות מופלאים.
כל זה נדרש להבנת פרק ב' יותר מאשר לפרק א'. ונוגע בגיליוננו לשאלות ד', ה', גם הרד"ק אשר אינו מוזכר בדברי אברבנאל, (כנראה לא הכיר את פרושיו לתורה) לא הסתפק בפרושו "הפשטיי" לפרקים הראשונים, וחבר עוד פרוש על דרך הנסתר לפרקים א' ג'. **
ואלה דבריו בפרושו ההוא לפסוק ט"ו (יש להשוותו לדבריו שהובאו בשאלה ד'):
רד"ק, פרושו "בנסתר" על בראשית ב' ה' – ה' א': (מודפס בראשונה מתוך כ"י כנספח לפירוש רד"ק לישעיה, ערוך בידי פינקלשטיין, ניו-יורק תרפ"ו).
ד"ה ויקח ה' אלוקים את האדם: לא שלקחו ממקום למקום – לפי הנסתר- אלא שהעלהו ממדרגה למדרגה. וכן אמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה ט"ז) ר' יהודה אומר עילה אותו... (ע' לעיל) רוצה לומר כמו שכתבנו שהעלהו ממדרגה למדרגה, כי תחילה הוא עפר מן האדמה, או טפת זרע והעלהו למדרגה העליונה להיותו מונח בגן עדן, הגן אשר נטע בעדן, לא אשר נטע באדמה אשר לוקח משם. וזה בשביל אשר נטוע בלבו בכח יוצא לפעל יום יום, ובהתלמדות ובהשתדלות בו, ולא ישולם הפועל מבלתי שניהם.
וההתלמדות וההשתדלות הוא מה שאמר "לעבדה ולשמרה": "לעבדה" – הוא הלמוד, "ולשמרה" הוא שירחיק שכלו מן המורדים והפושעים, והיה שומר וזוכר אותו בכל עת. ואמרו רבותינו ז"ל (ספרי עקב פסקא מ"א ו': "לעבדה" – זה תלמוד, "ולשמרה" – אלה המצוות).(עד כאן דברי הרד"ק)
שאלה ב' 2 עוסקת בשאלה הידועה על היחס שבין "שני ספורי הבריאה". ועיין לזה גיליון בראשית תשי"ב שאלות א', ב', ג'.
קאסוטו, הדוחה את פתרון חכמי האומות הרואים בהבדל שבין שני הספורים הוכחה ל"שיטת המקורות" כותב בהביאו גם את דברי רש"י שהבאנו (בספרו "מאדם עד נח" עמוד 49):
"ואשר להכפלה בענין יצירת האדם, המסופרת גם בפרשה הקודמת (פ"א) וגם בפרשתנו (פ"ב) – אינה מתנגדת כלל לדרכי המחשבה השמית..." התורה מספרת על יצירתו של האדם פעמיים, "פעם בקיצור ובקוים הכלליים, כעל יצירת אחד היצורים שבעולם החומרי, ושנית באריכות ובפרטות כעל יצירת היצור המרכזי של העולם המוסרי. ולא היתה לה שום סיבה להמנע מהכפיל את הענין פעמיים, שהרי היתה הכפלה זו מתאימה לשיטה של כלל ואחריו פרט, הרגילה לא רק בספרות המקראית, אלא גם ביתר הספרויות של המזרח הקדמון.
------------------------------------------------------------------------------------
* מתוך לקט מתשובות הרשב"א לפסוקי התורה. (הוצאת חיים יוסף איסר גד הלוי תשכ"ד).
** יצאו לאור מתוך כ"י לראשונה ע"י פינקלשטיין כנספח להוצאתו לפירוש רד"ק על ישעיהו, ניו-יורק תרפ"ו.
