גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
עלון הדרכה
חזרה לגיליון
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת ויגש
שנת תשט"ז

"והקול נשמע בית פרעה..."

בראשית פרק מה, פסוקים טז - כח

על הלומדים לקרוא תחילה את כל פרק מה (אע"פ שגיליוננו השנה עוסק רק בפסוקיו האחרונים), כי כולו יחידה אחת – שיחת יוסף עם אחיו מהתוודעותו ועד פרידתו מהם ובואם אל אביהם והביאם את הבשורה לאביהם.

יש להדגיש ולהבליט בפני הלומדים את יחסו המלא רוח סליחה וכפרה של יוסף אל אחיו, את רוח האהבה בה נאמרים דבריו בחלקו הראשון של פרקנו. ויש לעיין בשאלה א של גיליון תשי"ד.

שאלה א של גיליוננו רוצה לחנך את הלומד לדיוק בקריאה ובהשוואה.

לפי עיון בפסוק ט"ז של פרקנו אין למצוא כל סימן, כל רמז קל לדברי המדרש הגדול, אין למצוא בפסוק כל הוכחה לרוח קרירה שבה קיבלו עבדי פרעה את הבשורה על בוא האחים, ורק רבותינו "אשר כל התורה הייתה לפניהם כשולחן ערוך" (כביטוי כמה ממפרשנו), דהיינו, אשר בסקירה אחת סקרו את כולה, וראו כל מקום מקביל על הדומה ועל השונה, הרגישו – בהשוואתם את פסוקנו לפסוק המקביל לו מ"א, לז – בהבדל שבין שניהם ובקרירות הנזכרת.

לדרך זו של השוואה בין שני פסוקים רחוקים זה מזה אך המתארים שתי סיטואציות דומות והנבדלים הבדל דק בניסוחם, יש להשוות את המקומות הבאים:

דברים א', כב; דברים ה, כ

רש"י דברים א', כב ד"ה ותקרבון אלי כולכם.

וכן ויקרא י"ט, ב בהשוואה לויקרא א', בי"א, בי"ב, בי"ח, ב.

ורש"י ויקרא י"ט, ב ד"ה דבר אל כל עדת.

ועיין גיליון קדושים תש"ט.

לשאלה ג3 יש להוסיף את דברי הגמרא פסחים קי"ז ע"א:

...ללמדך שאין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצווה, שנאמר: ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' (מלכים-ב ג, טו).

ובדומה לזה הרמב"ם, בשמונה פרקים פרק ז', בהזכירו את פסוקנו:

ואל תרחיק היות חסרון קצת המידות ממעט במדרגת הנבואה, לפי שמצאנו מקצת פחיתויות המידות ימנעו הנבואה לגמרי. ככעס, אמרו (פסחים ס"ו:) "כל הכועס, אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו", והביאו ראיה מאלישע, אשר נסתלקה ממנו הנבואה כאשר כעס, עד שהסיר כעסו, והוא אומרו "ועתה קחו לי מנגן" (מלכים-ב ג, טו). וכדאגה והיגון, לפי שיעקב אבינו, כל ימי אבלו על יוסף - נסתלקה ממנו רוח הקודש עד שנתבשר בחייו, אמר (בראשית מה, כז): "ותחי רוח יעקב אביהם", ואמר התרגום המפרש העניינים במקובלים ממשה רבנו: "ושרת רוח הנבואה על יעקב אבוהון". ולשון החכמים: "אין הנבואה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות אלא מתוך שמחה". (שבת ל ע"ב).

ובדומה לזה במורה נבוכים - חלק ב פרק לו:

ולזה תמצא הנביאים, תתבטל נבואתם בעת האבל או בעת הכעס וכיוצא בהם. כבר ידעת אמרם: "אין הנבואה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות"; וש'יעקב אבינו' לא באתהו נבואה כל ימי אבלו, להתעסק כוחו המדמה בהיפקד יוסף.

לשאלה ד-2 יש לסקור את שלושת הפרשיות האחרונות, מזמן שנתחלף לו שמו של יעקב בישראל ויש לבדוק באלו מקרים נקרא בשמו הראשון ובאלו מקרים יקרא בשמו שנתן לו לכבוד ולתפארת "ישראל".

המתעניין בשאלה עקרונית זו לשינוי הכינוי והתואר של אחד מאישי התנ"ך, שינוי באותו פרק ואפילו לפעמים באותו פסוק יעיין:

גיליון חיי שרה תשי"ג ב.

גיליון וישלח תש"ח ב-1.

גיליון מקץ תש"ו א.