בצלאל

כל לומד פרשיות אלה, בין צעיר בין מבוגר, יתמה מה ראתה התורה לחזור ולשוב ולחזור על כל פרטי המלאכה, והלא דרכה לקצר ולרמוז. ודברים גדולים וחשובים ברמז בלבד נאמרו. ולא אנו בלבד מרגישים בתמיהה זו אלא גדולי גדולים לפנינו אף הם התקשו בכך. ואם ראו חז"ל צורך ליישב את החזרה, את כפל כל הסיפור [*] בפרשת חיי-שרה, על אחת כמה וכמה שיש לתמוה כאן.

המורה ייטיב לעיין בדברי הרמב"ן הארוכים פרק ל"ו ה' ד"ה ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה העומד על החזרות המרובות האלה, ויושם לב ביחוד לסוף דבריו "והטעם כי כלל מלאכת המשכן..." השנויים שבין המקומות המקבילים אינם גדולים, אך יש לעמוד עליהם. לבדיקת הסיבה להבדלים מוקדשת שאלה. יושם לב לכך שהצד הטכני מובלט יותר בדברי משה אל ישראל מאשר בדברי ה' אל משה.

גם בפירוש רש"י יש להתעכב על שנויים. לא פעם עמדנו בגיליונותינו על תופעה זו: יש ורש"י מפרש אותה מילה או אותו צירוף מילים בשני מקומות בפירושים שונים. עיין בראשית תשי"ח ב3.

ואולם יש ואין הוא מפרש ביטוי במקומו הראשון – כפי דרכו על הרוב – ומפרשו רק במקומו השני. וכן הוא במקומנו א 4:

            (למעוניינים בדרכו זו של רש"י עיינו בגיליון נח תש"ד, ב 2              

                                                     וכן בגיליון מקץ תש"ט ד"ה תסחרו

                                                      וכן בגיליון דברים תש"ה, ה 2

                                                      וכן בגיליון מטות-מסעי תש"ד, ב 5).

יש לעמוד בלימוד הגיליון על אישיות האמנים המופלאים האלה אשר מדובר עליהם בפרשתנו, ובייחוד חשובים בעניין זה דברי הרמב"ן המבליט את הפלא של אמנות גבוהה בלי מסורת אמנותית ובלי אסכולה. (ל"א ב' ד"ה ראה קראתי בשם בצלאל).

לשאלה ב רצוי להשוות לדברי הגמרא דברי מדרש תנחומא ויקהל (זה שאומר הכתוב, "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם") שהובאו בגיליון ויקהל תשי"ד. הסיבה להמלכות בציבור שם היא אחרת לגמרי מאשר זו הניתנת בדברי ר' יצחק.

לשאלה ג אביא בזה את דברי ר' יוסף יעבץ (המכונה החסיד) ממגורשי ספרד שהגיעו למנטובה לאחר הגירוש וכתב ספרו "אור החיים" בהתנגדו לאלה מן תלמידי החכמים אשר בספרד שהרבו לעסוק בפילוסופיה, במדעי הטבע ובכתבי תורה, ולא שמו את נקודת הכובד על לימוד ההלכה ("אשר לפי דבריהם הועיל לנו אריסטו בחקירתו יותר ממשה רבנו ע"ה בתורתו... והם שמחים כשהסכימו דברי התורה עם דברי הפילוסופיה, אז ישמחו כמוצא שלל רב ויהללו ויברכו את ה' ית' בהלל רב ועצום, שהחכימו חכמה נפלאה, כי מצאו דברי אריסטו בתורה").

והנה כדי להעלות על נס את ערכה של האמונה התמימה שאינה נשענת על מה שקרוי בפיו "טינוף רגליהם במימי הפילוסופיה" הוא מספר ממה שראו עיניו בספרד לפני הגירוש:

עליכם אישים אקרא מגלות ספרד אנו אשר גורשנו בעוונותינו הרבים והעצומים ורוב המתפארים בחכמה כלם המירו את כבודם ביום מר, והנשים ועמי הארץ מסרו גופם וממונם על קדושת בוראם.

וזהו המקום אשר אליו יתכוון בעל משך חכמה!

------------------------------------------------------------------------------------

[*] בראשית רבה ס':

אמר ר' אחא: יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים. פרשתו של אליעזר – שנים ושלשה דפים הוא אומרה ושונה. והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא (כלומר: לומדים שדמו מטמא מה"א יתירה של "וזה לכם הטמא בשרץ" (ויקרא יא כט).