פסוק ו'
"וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ"
מכילתא:
"ואת עמו לקח עמו": לקחם בדברים. אמר להם: דרך מלכים להיות מנהגים בסוף וחיילותיהם מקדמין לפניהם. אבל אני אקדם לפניכם.
רש"י:
ד"ה ואת עמו לקח עמו: משכם בדברים - לקינו ונטלו ממוננו ושלחנום, בואו עמי ואני לא אתנהג עמכם כשאר מלכים: דרך שאר מלכים עבדיו קודמין לו במלחמה ואני אקדים לפניכם, שנאמר ופרעה הקריב, הקריב עצמו ומיהר לפני חיילותיו; דרך שאר מלכים ליטול ביזה בראש כמו שיבחר אני אשוה עמכם בחלק שנאמר אחלק שלל.
השוה: מתוך קטע חקוק על כתלי בית המקדש לאמון רע בכרנך על מלחמת פרעה תחותימיס 3 בשנת 1483 לפנה"ס בקרב על מגידו. פרעה פונה אל חיילו הממאן לעבור במעבר צר מפחד האויב: "ויצו הוד מלכותו להכריז בכל צבאו: אמצו כולכם לבבכם, כי תלכו בדרך הלזו הצרה. ראו: הוד רוממותו שבועה נשבע: אם אניח לצבא נצחוני לצאת לפני הוד רוממותי במקום הזה! כי נתן הוד רוממותו את לבו לצאת לפני צבאו, הוא עצמו".
(מתוך: צ'ריקובר: ספר קריאה בהיסטוריה כללית 1 46, העמידני על כך חברי הרב דוד קרליבך).
| 2. |
מה יש ללמוד מתוך ההשוואה עם הכתובת העתיקה על דברי חז"ל המובאים ברש"י?
(שים לב: פרעה תחותימיס זה אינו פרעה של פרשתנו, אלא קדם לו בלמעלה ממאתים שנה!) |
פסוק י"ט
"וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱ-לֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם
וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם"
רשב"ם, פסוק י"ט:
ד"ה ויסע מלאך האלוהים: המוליך את עמוד הענן. לפני מחנה ישראל.
ד"ה וילך: המלאך מאחריהם ומתוך כך ויסע העמוד מפניהם ויעמוד מאחריהם. כי המלאך הוליכו להפסיק בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל וישם מאפל ביניהם כדכתיב ביהושע שלא יוכלו לקרב זה אל זה כל הלילה.
ראב"ע, פסוק י"ט:
ד"ה מלאך האלוהים: ...והאומר כי מלאך אלוהים הוא הענן יראה לנו אנה מצאנו עמוד הענן נקרא מלאך האלהים. ואם המלאך הוא העמוד למה אמר פעם אחרת ויסע עמוד הענן מפניהם? ואם השיב לנו הטעם כפול, אין משפט לשון הקדם לכפול רק הנבואות והתוכחות. רק המספר כי כן היה המעשה אין ראוי לכפול.
רלב"ג:
...ואפשר שיהיה מלאך אלוהים הנזכר בזה הפסוק - משה, כי הנביא יקרא "מלאך"; ואחשוב שעשה זה (שעמד מאחריהם), כי היה בזה תועלת לישראל, שלא ייראו מפרעה, כי הנביא העמיד עצמו במקום הסכנה הגדולה, ולזה מבואר שהיה יודע שלא יקרם שום נזק. ועוד, כי לפי שהנביא היה יותר מושגח לעוצם התדבקותו בשם יתעלה, היה ראוי שיהיה הוא האחרון, כי כזה יעשה במלחמות, שישימו מול פני המלחמה החזקה את היותר גבורים. וכזה תמצא ביהושע כאשר עברו ישראל את הירדן יצאו אחרונים הכהנים נושאי ארון ברית ה'.
חזקוני:
הכתוב סתם דבריו בתחילתו, שלא הודיע מי הוא המלאך ההולך לפניהם, ואחר כך פירש שהוא עמוד הענן.
| 1. |
מה קשה להם, ומה ביניהם בישוב הקושי? |

| 2. |
התוכל לסתור את טענות הראב"ע? |

| 3. |
התוכל להביא סעד לדעת הרלב"ג ממקום אחר בתנ"ך? |
| 4. |
איזו מן הדעות הנ"ל נראית לך קרובה לפשוטו של מקרא, ומדוע? |