פסוק ב'
"בַהֶרֶת"
רש"י, פסוק ב'
ד"ה בהרת: חברבורות, וכן (איוב) "בהיר הוא בשחקים".
רשב"ם:
לבנה היא כדכתיב (איוב ל"ז) "בהיר הוא בשחקים".
מלבי"ם:
היא המראה המבריק ביותר מלשון "בהיר הוא בשחקים", ונקרא "בהרת" על שם בהירתו וצהירתו, והאור מזהיר ומתנוצץ, והוא כשלג המזהיר.
רנה"ו:
ואומר אני שאין פירוש המלה בהרת כמו שחשב רשב"ם, ואמר שהוא לשון מראה האור כמו "בהיר הוא בשחקים"... אבל אין בהרת אלא לשון כתם.
(הערה: מכיון שכל המפרשים סומכים על איוב פרק ל"ז פסוק כ"א, הנה דברי המפרשים לד"ה בהיר שם:
רש"י:
דומה לעבים בהירים, הנראים בשחקים, להוריד גשם.
רלב"ג:
זך ומבהיק.
מצודת דוד:
...הנה לפעמים לא ראו אנשים אור השמש, והוא כאשר יכסנו הענן, ועם כי בהיר הוא במקומו בשחקים ומזהיר מאוד, אבל כאשר עברה רוח ותטהר את השחקים מן הענן, אז יראוהו; והוא מקרא קצר).
| 1. |
מה הן שתי הדעות בפירוש המילה "בהרת"? |
| 2. |
התוכל להביא סיוע מלשון הפסוקים בפרקנו ובאיוב שם לדעת רש"י? |
| 3. |
עם מי מן המפרשים הנ"ל מסכים שימוש המילה "בהיר" בלשוננו המדוברת כיום? |
פסוק ג'
"וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע"
סתם, בעל כורחך בבהרת מדבר.
|
התבונן יפה בפסוקים ג'-ד':
"וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת הוּא וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים".
והסבר מניין לו שכאן בבהרת מדבר? |
