"אתם נצבים..."

לפרק זה עיין גם גיליונות תש"ד, תש"ז.

פסוק י"ז

"פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה"

רש"י:

ד"ה שורש פורה: שורש מגדל עשב מר כגידין שהם מרים, כלומר מפרה ומרבה רשע בקרבכם.

עקדת יצחק:

...אם היות שמן המחשבה ההיא לא יצאו עכשו הפעולות, אבל אפשר שיהיה שורש מוציא צפע מן ענף פורה ראש ולענה... והנה היה המשל הזה ודאי מליצה נפלאה נופלת יפה על העניין מאוד, כי הנה "האדם עץ השדה" (דברים כ' י"ט)... והנה הוא מבואר כי היותר מפורסמות מסגולות כל עצי השדה היא שהשפע היוצא מהאדמה מתהפך בו לפי טבעו ומזגו, עד שרבים מהם יהיו שתולים בתוך הגן ויהיה פרי האחד מתוק, והאחד חמוץ, וזולתו מר, והכל לפי מה שעבר בשורשי האילן... וכן באמת הוא בכלל האדם, כי שפע הלימוד היורד עליו מפאת מעלה או מן המלמד, הנה הוא מתהפך בלב כל אחד כפי מה שהוא: האיש הטוב, כאשר ישמע דבר אף על פי שיקשה עניינו מתחילה, הנה הוא ישבע ויוסיף לקח וימתיק העניין בלבו, ויוצא פרח ויציץ ציץ ויגמול פרי יפה תואר; אמנם האיש הרע, אף על פי שישמע הדבר הנכון, הנה הוא מתהפך בקרבו לרע ומר, ותעל צחנתו כל פרי רע ומר. כי הנה דברי האלה הזאת יהפכו לברכה בלב השומע הישר והטוב... אמנם האיש הרע הזה הבליעל, בשמעו את דברי האלה הזאת ייהפך בלבו הרע הקללה לברכה, ולבסוף קללה כפולה תיחשב לו.

פסוק י"ח

"כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ"

ראב"ע:

ד"ה למען ספות: ...והטעם: שלום יהיה לי, אף על פי שאלך בשרירות לבי, כי בצדקת הצדיקים אחיה, כי הם רבים, ואני יחיד חוטא...

(ועיין ראב"ע, שמות פרק י"ג פסוק י"ז:

ד"ה כי קרוב: אמר ר' משה אף על פי שהוא קרוב. וכמוהו לפי דעתי "כי עם קשה עורף הוא", "רפאה נפשי כי חטאתי לך", "כי רכב ברזל לו". ולפי דעתי אין צורך.

שמות פרק ל"ד פסוק ט':

ד"ה כי עם קשה עורף: על דעת רבי מרינוס אף על פי שעם קשה עורף הוא. וכן "ורפאה נפשי כי חטאתי לך" - אף על פי שחטאתי לך. ולפי דעתי, רפאני כי אני מודה שחטאתי לך, ובעבור חטאי החלימני. וככה זה אני מודה כי עם קשה הוא, ואתה תסלח.

ורש"י, שם:

ד"ה ילך נא ה' בקרבנו: כמו שהבטחתנו, מאחר שאתה נושא עוון, ואם עם קשה עורף הוא וימרו בך, ואמרת על זאת פן אכלך בדרך, אתה תסלח לעוונינו וגו'. יש כי במקום אם.

ד"ה ונחלתנו: ותתננו לך לנחלה (ס"א שתתן לנו נחלה) מיוחדת זו היא בקשת "ונפלינו אני ועמך", שלא תשרה שכינתך על האומות עובדי אלילים.)

רמב"ן:

ד"ה והתברך בלבבו: כשישמע האחרים מתקללים באלות האלה, הוא יתברך במחשבתו ויאמר בלבו שלום יהיה לי מכל אלה, כאשר אלך בתאות לבי. והשם לא יסלח לו, אבל יעשן עליו אפו אז כשיחטא, לדור או לדורות.
או יהיה טעם "כי" לאמר, יהיה לי שלום בעבור שאינני מקבל עלי השבועה, כי בשרירות לבי אלך כל ימי וכל חפצי אעשה. ולא יאבה ה', בעבור שאיננו מקבל אלתו לסלוח לו, אבל יעשן עליו אפו, כיון שבא בבריתו לפני עם כל ישראל...

עקדת יצחק:

ד"ה והתברך בלבבו: שמתחכם בעצמו לומר: אחר שהאלוהות האלה לא ירעו ולא ישחיתו אלא אצל המודים בתורה ובלתי שומרים אותה; הנה אם כן "שלום יהיה לי" ולא אירא מהם, כי בשרירות לבי אלך לכפור בתורה מעיקרה, והכופר בכל פטור.