שינוי הבגדים

פסוק ג'

"וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן"

ירושלמי יומא פרק ב' ה"א:

ללמדך שאין גדוּלה בפלטרין של מלך.

פסוק ד'

"וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים"

שבת קי"ד ע"א: 

אמר ר' יוחנן: מניין לשינוי בגדים מן התורה?

(תורה תמימה:

מניין שדרך הכבוד לפני המקום לשנות בגדים מיוחדים כשמכינים עצמן למצווה מכובדת, כגון לתפילה או לקבלת שבת ויו"ט ושמחת מצווה וכדומה).

שנאמר: "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים" ותנא דבי ר' ישמעאל: לימדך תורה דרך ארץ: בגדים שבישל בהן קדרה לרבו, אל ימזוג בהן כוס לרבו.

שבת י' ע"א:

רבא בר רק הונא רמי פוזמקי ומצלי.

(רש"י:

נותן אנפילאות חשובים ברגליו ואחר כך מתפלל).

אמר: "הכון לקראת ה' אלקיך. (עמוס ד).

שבת קי"ג ע"א:

אם יש לו להחליף – יחליף.

(רש"י:

מי שיש לו בגדים לבד מאותו שלב בחול – יחליפם בשבת)

ואם אין לו להחליף, ישלשל בבגדיו.

(רש"י:

ישלשל כלפי מטה שייראו ארוכים, והוא מידת עשירים היושבים בביתם ואין צריכין לסלק בגדיהם מן הארץ בשביל מלאכה, וכבוד שבת הוא).

מתקיף לה רב ספרא: והא מתחזיא כרמות רוחא, כיוון דכל יומא לא קעביד והאידנא הוא דקא עביד? לא מתחזי כרמות רוחא, שנאמר (ישעיה נ"ח) "וכיבדתו מעשות דרכיך", וכיבדתו שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול.

------------------------------------------------------------------------------------

* שמות כ"א ל':

ד"ה ונתן פדיון נפשו: דמי ניזק דברי רבי ישמעאל, ר' עקיבא אומר דמי מזיק (ב"ק כז).

שמות כ"א ל"ז:

ד"ה חמשה בקר: אמר ר' יוחנן בן זכאי חס המקום על כבודן של בריות שור שהולך ברגליו ולא נתבזה בו הגנב לנושאו על כתפו משלם ה' שה שנשאו על כתפו משלם ד' הואיל ונתבזה בו, אמר ר' מאיר: בוא וראה כמה גדולה כחה של מלאכה שור שבטלו ממלאכתו ה' שה שלא בטלו ממלאכתו ד'.

שמות כ"ב י"ד:

ד"ה אם שכיר הוא: אם השור אינו שאול אלא שכיר בא בשכרו ליד השוכר הזה ולא בשאלה ואין כל הנאה שלו שהרי ע"י שכרו נשתמש ואין לו משפט שואל להתחייב באונסין, ולא פירש מה דינו אם כשומר חינם או כשומר שכר לפיכך נחלקו בו חכמי ישראל שוכר כיצד משלם? רבי מאיר אומר: כשומר חנם, רבי יהודה אומר: כשומר שכר.

בראשית י"ח א':

ד"ה וירא אליו: לבקר את החולה (ב"מ פו) אמר רבי חמא בר חנינא: יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו.

בראשית כ"ב י"ב:

ד"ה כי עתה ידעתי: אמר ר' אבא: אמר לו אברהם אפרש לפניך את שיחתי אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע וחזרת ואמרת קח נא את בנך עכשיו אתה אומר לי אל תשלח ידך אל הנער. אמר לו הקב"ה לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה כשאמרתי לך קח מוצא שפתי לא אשנה לא אמרתי לך שחטהו אלא העלהו אסקתיה אחתיה.

ד"ה הצאן ובקר: זה אחד מארבעה דברים שהיה רבי עקיבא דורש ואין רבי שמעון דורש כמותו. רבי עקיבא אומר: שש מאות אלף רגלי ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים הצאן ובקר וגו' הכל כמשמעו מי יספיק להם כענין שנאמר (ויקרא כה): ומצא כדי גאולתו ואיזו קשה זו או (במדבר כ) שמעו נא המורים אלא לפי שלא אמר ברבים חסך לו הכתוב ולא נפרע ממנו וזו של מריבה היתה בגלוי לפיכך לא חסך לו הכתוב. רבי שמעון אומר: חס ושלום לא עלתה על דעתו של אותו צדיק כך מי שכתוב בו (שם יב) בכל ביתי נאמן הוא יאמר אין המקום מספיק לנו אלא כך אמר שש מאות אלף רגלי וגו' ואתה אמרת בשר אתן לחדש ימים ואח"כ תהרוג אומה גדולה כזו הצאן ובקר ישחט להם כדי שיהרגו ותהא אכילה זו מספקתן עד עולם וכי שבחך הוא זה אומרים לו לחמור טול כור שעורים ונחתוך ראשך השיבו הקב"ה ואם לא אתן יאמרו שקצרה ידי הטוב בעינך שיד ה' תקצר בעיניהם יאבדו הם ומאה כיוצא בהם ואל תהי ידי קצרה לפניהם אפי' שעה אחת.