הפטרה לשבת חזון

אברבנאל:

ואמר הנביא: אולי תחשבו שבעבור היות בית המקדש ביניכם ועולתיכם וזבחיכם נקרבים כל היום על גבי המזבח תהיו לרצון לפני השם, וכמאמר האנשים הפושעים שהיו בוטחים בבית המקדש והיו אומרים (ירמיה ז') "היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה" – אינו כן, כי הנה שמוע תורת ה' מזבח טוב וקיום דברו יותר נבחר מכל קרבן וכמאמר (שמואל א' י"ג) "החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה'"...

פסוק י"ד

"חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח"

במדרש רבה, סוף פרשה כ"א:

 שאל גוי אחד את ר' עקיבא: "למה אתם עושים מועדות? לא כך אמר לכם הקב"ה: (ישעיהו א') "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי"?? אמר לו ר' עקיבא "אילו אמר "חדשי ומועדי שנאה נפשי" – הייתי אומר כך, לא אמר אלא: "חדשיכם ומועדיכם!"

פסוק י"ב

"כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי"

הכורם, (ביאור לישעיה בסוף המאה הי"ח) להירץ הומברג:

ד"ה מידכם: אינו נדבק היטב עם "רמוס חצרי", שהרגל רומס ולא היד. ולכן נאמר: שכל הבא לראות את פני היה מביא מתנת יד, כדכתיב (דברים ט"ז ט"ז) "ולא יראה את פני ה' ריקם איש כמתנת ידו" ועל זה אמר, "כי תבואו לראות פני מי בקש זאת" כלומר: המתנה מידכם, ו"מי בקש" מושך עצמו ואחר עמו כאילו אומר: ומי בקש רמוס חצרי.
והכוונה: לא בלבד שאין חפץ במתנת ידכם, גם אינני מבקש את ביאתכם לרמוס בחצרי, כדי לראות פני. ועל דרכנו תרגום המקרא כך הוא: קאמט איהר פאר מיינעם אנטליץ צו ערשיינען, ווער פערלאנגט דיא גאבע אויס אייערער האנד? וואצו גאר מיינען פארהאף בעטרעטען?

שד"ל:

ד"ה כי תבואו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי: אחרי שאין ביאתכם בכוונה להקביל פָּנַי דרך יראה וכבוד, הנה אין ביאתכם אלא לעשות מצות אנשים מלומדה, הרגליים לבדן עושות פעולתן (שהיא הביאה והרמיסה), והלב אינו עושה פעולתו (שהיא ההיכנעות והתשובה), ומי ביקש זאת מידכם? מי ביקש מידכם רמוס חצרי? כי אמנם חפץ הא-ל הוא, שיבואו וישתחוו לפניו בלב שלם, אך לא יבקש שיבואו ברגליהם בלבד ולא בלבותם.

פסוק י"ג

"לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי"

רש"י:

ד"ה לא תוסיפו הביא מנחת שוא: מתרה אני בכם: לא תביאו לי עוד מנחת שוא שלכם, שהעשן העולה ממנה קיטור של תיעוב הוא לי ולא נחת רוח.

פרק א' פסוק מ"ה   

"וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי ה'
וְלֹא שָׁמַע ה' בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם"

אברבנאל:

...והנה הביא ראיה שהיה זה בעוונם ממה שהם עצמם הודו בדבר, וזהו "ותשבו ותבכו לפני ה'". ואף על פי ששערי דמעות לא ננעלו, אף על פי כן לא שמע ה'...

הכתב והקבלה:

לא היתה הבכיה על אשמתכם מתוך תשובה וחרטה, כי אם על אשר רדפו והכו אתכם, על שהוצרכתם לשוב אחור מפני האויב, לכן לא שמע ה', ולזה אמר "ותשבו ותבכו".

מלבי"ם:

ששבתם בתשובה.

רד"צ הופמן:

הם שבו לקדש, מקום שנמצא שם משה עם ארון הברית (במדבר י"ד מ"ד) "ויעפלו לעלות אל-ראש ההר וארון ברית-ה' ומשה לא-משו מקרב המחנה... אבל בכיה זאת לא היתה קשורה בתשובה, רק תלונה על האסון שאירע...

פרק ב' פסוק י'

"הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ
עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים

הירש {חסר במקור}

בובר:

Die Grasslichen sassen vordem darin, ein Volk gross, zahlreich und hoch wie die Anakiter