גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
פרשת ויגש
שנת תשכ"ג

התגלות יוסף

בראשית פרק מה

על הלומדים לקרוא תחילה את כל פרק מ"ה (אע"פ שגיליוננו השנה עוסק רק בפסוקים האחרונים), כי כולו יחידה אחת – שיחת יוסף עם אחיו, מהתוודעותו אל אחיו ועד פרידתו מהם ובואם אל אביהם והביאם את הבשורה אל אביהם.

יש להדגיש ולהבליט בפני הלומדים את יחסו המלא רוח סליחה וכפרה של יוסף אל אחיו, את רוח האהבה בו נאמרים דבריו בחלקו הראשון של פרקנו, ויש לעיין לזה בשאלה א של גיליון תשי"ד.
גיליוננו עוסק הפעם בעיקר בהשוואות בין דיבורים ההולכים ונשנים (דיבורים באותו עניין בפי אותו דובר המכוונים לשומעים שונים – שאלה ד, דיבורים באותו עניין אל אותו שומע בפי דוברים שונים – שאלה ג), ומוצאים אנו שינויים מעניינים ודקים בהתאם לאופיו של השומע שלו מכוונים הדברים, שינויים מעניינים ודקים בהתאם לאופיו של הדובר החוזר על דברי קודמו.

דווקא פרשתנו עשירה בחזרות מעין אלו, החל מנאומו של יהודה בתחילת פרשתנו שהוא חזרה על כמה מאורעות המסופרים בפרשת מקץ וכלה בשתי החזרות שבפרק שלאחר פרקנו.

1.דברי יוסף אל אחיו ואל בית אביו

(פרק מ"ו פסוקים ל"א-ל"ב)

דברי יוסף אל פרעה

(פרק מ"ז פסוק א')

"אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה וְאֹמְרָה אֵלָיו אַחַי וּבֵית אָבִי
אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן
בָּאוּ אֵלָי 
וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן
כִּי אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ
וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם הֵבִיאוּ"


"אָבִי וְאַחַי
וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם
בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן
וְהִנָּם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן"

2.יוסף מלמד את אחיו מה לומר לפני פרעה

(פרק מ"ו פסוקים ל"ג-ל"ד)

 אחי יוסף לפני פרעה

"וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה


וְאָמַר מַה מַּעֲשֵׂיכֶם 
וַאֲמַרְתֶּם
אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ
מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה
גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ 

(בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן)"

"וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים
וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל אֶחָיו מַה מַּעֲשֵׂיכֶם
וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה
רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ

גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ
וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה
לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ
כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ
כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן
וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן"

יש להעיר כאן עקרונית: בכל מקום שיש בתורה וכן בספרי נ"ך חזרה מפורטת על דברי המסופר לפני כן בפרוטרוט, בין אם הסיפור החוזר ניתן בדיבור ישיר על אחת "הנפשות הפועלות" המספר את אשר סיפר הכתוב לפני כן (כגון סיפור העבד בבראשית פרק כ"ד החוזר על אשר סיפר הכתוב בפרוטרוט במחציתו הראשונה של הפרק, ועיין גיליון חיי שרה תשי"ב; או כגון סיפורה הכפול של אשת פוטיפר הן לבני ביתה, הן לבעלה, ועיין גיליון וישב תשי"ז, או כגון סיפורו של הרץ המספר לעלי את תוצאות הקרב המסופרות לנו לפני כן בכתוב, שמואל א' פרק י', או כגון סיפורו של שאול לשמואל על מלחמתו בעמלק – גיליון ויקרא תשי"ט), בין אם זה ביצוע של צו או פקודה המספר לכל פרטי עשייתו אחרי שגם הפקודה עצמה סופרה בפרוטרוט (כגון צוואתו של יעקב ליוסף על מקום קבורתו וחזרת יוסף עליה לפני פרעה – בבצעו את רצון אביו, עיין גיליון ויחי תשי"ח, או נתינת ההוד על יהושע כאשר צווה משה מפי ה', עיין בגיליון פנחס תשי"ב), בין אם חוזר אחד המשוחחים על דברי בן שיחו – חזרה בפניו או שלא בפניו, כגון חזרת משה על הצעת שני השבטים (ועיין גיליון מטות תשי"ז) או חזרת בלעם לשרי מואב על דברי ה' שנאמרו לו בלילה, או חזרת שכם לבני עירו על דברי עצמו שאמרם קודם ליעקב ולבניו (עיין גיליון וישלח תש"ח). בכל המקומות האלה, והם רבים בתורה ובחלקים הסיפוריים שבספרי הנביאים, יש להפנות תשומת לב הלומדים לשינויים הגדולים והקטנים, להוספות, להשמטות, לחלקי מילים, ושינויי סדר, כי בכולם רוצה התורה ללמדנו, ולכולם סיבה וטעם.

על הלומדים, כגדולים כקטנים, תקל בהרבה העבודה אם יראו את הפסוקים המקבילים זה מול זה בטבלה שתבליט את השינויים, ומראה העיניים יסייע להבין את סיבת השינוי.