גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
עלון הדרכה
חזרה לגיליון
הסברים ותשובות
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת בראשית
שנת תשכ"א

וינחם ה' כי עשה את האדם

בראשית פרק ו, פסוקים ה - ח

לשאלה א יש להעיר שדרכו זו של קאסוטו בהצבעה על "הקבלות בפסוקים ובביטויים המורה על הקבלה בענין" המופיעה בפירושו של קאסוטו לא אחת ועוזרים לגילויים והבנתם של קשרים סמויים מן העין בין פסוקים קרובים ורחוקים, כבר הכירוה חז"ל והשתמשו בה לא אחת בהסבירם ע"י כך חטא ועונש כמידה נגד מידה, וכן סיבה ותוצאה, שאלה ותשובה, שטר ושוברו בצדו. וכן עמדו על הקבלות כאלה בהרבה פרשנינו הראשון והאחרונים.

עיין בגיליונות:

קרח תשט"ו (בפירושו של עקדת יצחק).

שלח תשי"ח שאלה ג

בא תשט"ו דברי חזקוני וקאסוטו

ויצא תשי"ח שאלה ו

תולדות תש"ט שאלה ד

וירא תש"ך שאלה א ב ובייחוד עלון ההדרכה

במקרה שלנו חשוב בעיקר להשוות את הפסוק אשר בו מסתיימים מעשי הבריאה, הפסוק הסוקר מעשה ידי הבורא עם הפסוק שבו מסיימים תקופה ראשונה בתולדות האנושות.

לשאלות ג-ד יש להפריד בין שתי שאלות שונות, בין שאלה הביטויים האנטרופומורפיים בכלל ובין שאלה הסתירה בין פסוק כפסוקנו וכן בשמואל א' ט"ו י"א וכן הפסוקים בירמיהו י"ח ח' ויואל ב' י"ג מצד אחד ופסוקים כבמדבר כ"ג י"ט, ושמואל א' ט"ו כ"ט.

קאסוטו, מעיר בהתאם לפירושו שהובא בגיליון את ההערות העקרוניות הבאות:

על הרוב מאריכים המפרשים את הדיבור על השאלות הכרוכות בביטויים האנטרופומטרים שבפסוק זה.
שאלות אלה אינן מתעוררות אלא מתוך השקפות מאוחרות, והטיפול בהן מיותר למי שאינו רוצה אלא להבין את דברי התורה.
התורה לא נועדה להוגי דעות, אלא לעם שלם, שאין לו ערך בספקולציות פילוסופיות או תאולוגיות; היא מדברת כלשון בני אדם, בפשטות ובתמימות, ואינה חוששת לדיוקים שהקורים המאוחרים, הרגילים בדרכי מחשבה זרות לה בהחלט, יוכלו להסיק מתוך דבריה.

ואולם נראה לנו שזו גישה פשטנית מדי, ויקשה מאד לומר על ספר זה שהוא "הישרת הראשונים והאחרונים" (מורה נבוכים מאמר א' פרק ב') ושלדעת הרמב"ם בוודאי אי אפשר "לעבור עליו בקצת עתות הפנאי מן השתיה והמשגל, כעברך על ספר מספרי דברי הימים או שיר מן השירים" – על ספר זה שהוא נכתב בכוונה להתאים עצמו ל"המון העם" ושהוא מדבר בפשטות ותמימות.

"נחמת האל" רואה בה בניגוד לקאסוטו – החוקר בנו יעקב בספרו "גנזים" מן העקרונות הגדולים בתורתנו, בדתנו, המורה שדרכי תשובה לא ננעלו ושביטול הגזרה – הוא חסד הבורא – אפשרי. ולדבריו:

בלי מושג כזה (של "האל הנחם" על הרעב או על הטובה לגבי האדם שהשתנה) על ה' – אין דת חיה, אין תשובה, אין כפרה. וה"וינחם" של פסוקנו משמעו אחרי שפנה האדם כולו לרוע, לחמס, כפי שהוכח בשפוט האלהי (וזהו "וירא") הרי שה' – אשר לא למען עשית הרע "עשה" עמו כל טוב "בארץ" – נאלץ לשנות יחסו לאדם אשר השתנה הוא כולו לרעה.

ויש ללמוד בעיון רב את דברי ירמיהו בפרק י"ח להבנת רעיון זה.

לשאלה ה יש למצוא דברים חשובים במורה נבוכים מאמר א' פרק כ"ט, הנותנים פירוש לפסוקנו השונה מן הפירושים שהובאו בגיליון. מחוסר מקום לא יכלו דבריו אלה להינתן. ויש לעיין במקום יחד עם פירושו של יהודה אבן שמואל.