פתרון חלומות שרי פרעה
בראשית פרק מ
כמה עניינים כלליים שבהם עוסק פרקנו נדונו בגיליונות וישב תשי"א ותשט"ו.
הפעם פנינו לכמה פרטים. שאלת הייתור בייחוד בהוספת כינוי לאישים הידועים כבר ומוכרים מפסוקים קודמים או מפרקים קודמים היא השאלה א. יש להשוות לכך את המקומות הבאים:
רש"י בראשית כ"ה כ' ד"ה בת בתואל מפדן ארם אחות לבן
רש"י בראשית כ"ח ה' ד"ה אם יעקב ועשו
רמב"ן בראשית כ"ח ה' ד"ה אחי רבקה אם יעקב ועשו
רש"י דברים א' ד' ד"ה סיחון אשר יושב בחשבון
רש"י בראשית ל"ד כ"ה ד"ה שני בני יעקב
רש"י בראשית ל"ד כ"ה ד"ה אחי דינה
וכן עיין
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם"
בראשית מ"ג כ"ט
"וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ"
קרוב לעניין זה הוא גם העניין הנידון בשאלה ד. לא רק בני-אדם נקראים בכינויים שונים בהתאם לרגשות האסוציאטיביות שרוצה הכתוב לעורר, אלא אף חפצים דוממים מחליפים שמותיהם.
המתעניין בשאלה זו, של חילופי כינויים, יעיין בגיליון פרשת נח תשט"ז בשאלה ה2. וכן עיין בפרשתנו לחילופי הכינויים בהם מכנים האחרים את יוסף בפרק ל"ז:
פסוק י"ט:
"בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה"
פסוק כ"ו:
"אָחִינוּ"
פסוק כ"ז:
"אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ"
פסוק ל':
"הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ"
ועיין עוד בפרשת מקץ:
1) פרק מ"ב פסוק ג'
"וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה"
2) פרק מ"ב פסוק ה'
"וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים..."
3) פרק מ"ב פסוק ו'
"וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ"
לעומת זה בירידתם בשנייה מצריימה:
1) פרק מ"ג פסוק ט"ו
" וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַמִּנְחָה... וַיָּקֻמוּ וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם"
2) פרק מ"ג פסוק ט"ז
"הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה"
3) פרק מ"ג פסוק י"ז
"וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף"
4) פרק מ"ג פסוק י"ח
"וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף"
5) פרק מ"ג פסוק ל"ג
"וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ"
וכן עיין גיליון חיי-שרה תשי"ג
גיליון וירא תשי"א שאלה ב
ועיין גם בגיליון חיי-שרה תשי"ט הפטרה
וכן עיין בפרשת וירא י"ח-י"ט.
השווה את הכינויים הבאים בפרשתנו:
פרק י"ח
פסוק ב':
"וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים"
פסוק ט"ז:
"וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ"
פסוק כ"ב:
"וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים"
פרק י"ט
פסוק א':
"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים"
פסוק ה':
"וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ"
פסוק ח':
"רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר"
פסוק י':
"וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת יָדָם וַיָּבִיאוּ אֶת לוֹט אֲלֵיהֶם "
פסוק י"ב:
" וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל לוֹט עֹד מִי לְךָ פֹה"
פסוק ט"ו:
"וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט"
הסתכלות בשינויים דקים כאלה עם חיפוש סיבותיהם טובה גם ללומדים שאינם נמנים על סוג "המתקדמים". היא מחנכת כל לומד כמתחיל כמתקדם, כקטן כגדול, לקרוא לאט ובתשומת לב, לשים לב לכל מילה, לדעת להכיר חשיבותה של כל מילה. יש הבדל בין "וישאל אותם" לבין "וישאל את סריסי פרעה". יש הבדל בין "ויאמר אליה" לבין "ויאמר אל אשת אדוניו" וכן יש הבדל בין "בבית הסוהר" לבין "בבור".
לשאלה ג יש להסביר ללומדים צעירים שחכמת פתרון החלומות במצרים – וכן כל ידיעת חכמה ומדע – היא רכושם הבלעדי של חרטומים ושל "חכמי יועצי פרעה" ושאינה נחלת הכלל. היא עניין השייך למעמד. ואילו השקפת יוסף הרואה את החכמה הזו כמתנת אלוקים ולכן עלולה היא להיות אף רכושו של אסיר, עבד עברי עלוב ומסכן – זו השקפה מהפכנית ביותר. וכך יש להבין את תשובתו. באחד מן החומשים המקוצרים הנלמדים הבתי ספר יסודיים "תוקן" פסוק זה ונאמר שם במקום "הלא לאלוקים פתרונים ספרו נא לי" ויאמר יוסף: "ספרו נא לי". ונהפך יוסף ממי שרואה את עצמו ככלי ביד ה' בלבד (והשווה דבריו לפרעה מ"א: בלעדי, אלוהים יענה את שלום פרעה) לבעל גאווה המעמיד את עצמו ואת חכמתו במרכז. השווה גם גיליון מקץ תשי"ז.
