"אינני עובר את הירדן"

פרקנו זה תופש מקום מיוחד בתוך ספר דברים כולו.

כבר פסוקו הראשון ד' א':

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת"

מוכיח שמתחיל כאן נאומו השני של משה רבנו (אחרי נאומו הראשון – נאום התוכחה א' ו – ג' כ"ט) נאום לימודי של חוקים ומשפטים. אע"פ כן אין עדיין פרקנו מתחיל ממש בהוראת החוקים והמשפטים, ואינו פותח ביסודם של כל החוקים, היינו בחזרה על עשרת הדברות, שהרי הם נדחים לפרק ה', אשר אף הוא מתחיל בפסוק פתיחה בדומה לד' א'.

פרק ה' פסוק א':

"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם"

אם כן נראה שפרקנו (ד') אינו אלא פתיחה לחלק השני של ספר דברים – החלק אשר על שמו נקרא הספר משנה תורה, חלק העוסק בחוקים ובמשפטים ד' א' – כ"ו ט"ז. ופרקנו זה עוסק בעיקרו רק ברעיון אחד שהוא יסוד כל המצוות והחוקים – אסור עבודה זרה ומלחמה נגדה. רעיון זה מובא בפרקנו פעמים מספר ובהנמקות שונות. מה שמכביד על הלומד כצעיר כקשיש בלמדו פרק זה הוא אי הבהירות שבסדור הענינים המביאה אותו להשקפה מוטעית כאלו חוזרים הענינים ונשנים ללא צורך.

לשם הבהרת סדורם של הפסוקים בפרקנו הובאו שאלות א' 1,2 (שאלות מסוג זה כבר עסקנו בהם גם בשנים קודמות בפרשיות אלה; ואתחנן תש"ב א'; ואתחנן תש"ד א' 1,2; עקב תש"ו א' 1-4; עקב תשי"ב א' 1,2; עקב תשי"ד א' 2.

הפרשנים כולם – וביחוד ראב"ע – מרבים לעסוק בחומש דברים בשאלה הקשה שבין הפסוקים וכן עיינו ברש"י-

פרק ד' פסוק ט':

ד"ה רק השמר לך: אז כשלא תשכחו אותם ותעשום על אמתתם תחשבו חכמים ונבונים ואם תעוותו אותם מתוך שכחה תחשבו שוטים;

פרק ד' פסוק י':

ד"ה יום אשר עמדת: מוסב על מקרא שלמעלה ממנו אשר ראו עיניך יום אשר עמדת בחורב אשר ראית את הקולות ואת הלפידים.

לשאלה ד' 1 כדאי גם להפנות תשומת לב הצעירים לכך עד כמה חוזרת ונשנית בדברי משה הזכרת חטאו ועונשו. בכתה של צעירים אפשר לנצל הזדמנות זו ולהטיל עליהם למצא ולכנס את כל המקומות האלה בפרשיות הראשונות של ספר דברים ולברר מתוך השואת המקומות האלה לאיזו תכלית באה הזכרת החטא בכל אחד מן המקומות. שאלה ב' אינה מכוונת ללומדים בבית ספר, כי הדברים – עם כל המענין שבהם – רחוקים הם מהיות פשטי הכתובים.

השאלות ברש"י הן הפעם כולן קשות. הן מתאימות רק ללומדי רש"י בקיאים וותיקים.
לשאלה ג' 1 ישוה הלומד גם בראשית פרק ל"ז פסוק י"ח:

ד"ה ויתנכלו: נתמלאו נכלים וערמומיות.

אלא שהמקום ההוא כשלעצמו קשה מאד ואין לומדים סתום מסתום ממנו.
ג' 2 ימצא פתרונו אם יועמדו מול מקום זה בראשית י"ב י"ז:

ד"ה על דבר: ע"פ דבורה אומרת למלאך הך והוא מכה...

בשאלה ד' יש לקרוא דברי הרמב"ן פעמים מספר. יש ונראים דבריו כחזרה מפרטת על דברי הכתוב בלבד – ואין הדבר כך. מדרכו של הרמב"ן שהוא מישב ד"ה אחד קשיים מספר, עניניים, הגיוניים, עניני לשון ועניני קשר בין הפסוקים, וכל מלה נוספת בדבריו – לישב קשיים היא באה ולא כדי לחזור על הנאמר בפסוק ביתר בהירות או אריכות. על כן נשאל הלומד בשאלה ד' 2 לעמוד על מלים בודדות שבדברי הרמב"ן ולהבין נחיצותן וחשיבותן.